מאות תושבים ביקרו במאהל הזיכרון לחללי מערכות ישראל שהקמנו

השבוע הקמנו מאהל זיכרון מיוחד ומרגש לזכר חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. במהלך ימי הפעילות פקדו את המקום מאות מתושבי השכונה, משפחות שכולות, תלמידים ואנשי קהילה, שבאו להשתתף בטקסי זיכרון, להדליק נרות, ולקרוא קטעי הנצחה ושירים לזכר הנופלים.

בנוסף למשפחות ולתושבים שהגיעו למאהל הגיע גם תת אלוף במיל' אביגדור קהלני שהוא אחת הדמויות הבולטות והנערצות בתולדות מדינת ישראל – גיבור מלחמה, מפקד נערץ, איש ציבור ופעיל חברתי שנשא דברים אודות רוח צה"ל והשליחות הלאומית לצד השכול שאוחז במשפחות הנופלים

• גבי אמסלם סיפר אודות נפילת בנו אביחי אמסלם הי"ד

אביחי, היה לוחם אמיץ, איש משפחה מסור ואדם בעל ערכים עמוקים של נתינה, ענווה ואהבת הארץ. הוא התחנך בבית הספר היסודי "תחכמוני" ובהמשך במדרשיית "נועם" בכפר סבא. לאחר לימודיו בישיבת "שבי חברון", התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת "כפיר". לאחר שירותו הצבאי, עבד בחברת "אלביט" והיה סטודנט מצטיין להנדסת חשמל במכללת רופין. בשנתיים האחרונות לחייו, שימש יחד עם רעייתו כמשפחתון בכפר הנוער "תלפיות" בחדרה, והיו למסגרת משפחתית לנערות בסיכון. הוא נפל כ"ד בתשרי תשפ"ד ( 9 באוקטובר 2023)  במלחמת "חרבות ברזל" והותיר אחריו: רעיה – טל, שתי בנות – טליה ומאור, והורים – רות וגבריאל.

• לואיס ויונטה סיפר אודות בנו הנווט בן השכונה ירון ויונטה ז"ל

ירון נולד ב-29 בנובמבר 1973, בן למזל ולואיס ויונטה, והתחנך בבית הספר היסודי "אור לטף" בגבעת אולגה, ובהמשך בפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה. במהלך לימודיו בפנימייה, התבלט בהצטיינותו והיה הראשון מתלמידי הפנימייה שזכה בפרס ההצטיינות הגבוה ביותר בבית הספר. בנובמבר 1991 התגייס ירון לקורס טיס, אותו סיים כנווט בדצמבר 1993. הוא שירת בטייסת 106 של חיל האוויר, שם נחשב לנווט צעיר ומוכשר, בעל אופי חזק, יסודי ומקצועי. מפקדיו צפו לו עתיד מזהיר, והוא מילא תפקידים רבים בטייסת באופן מרשים. ב-10 באוגוסט 1995, במהלך טיסת אימונים בנגב, פגע מטוסו בלהקת חסידות, מה שגרם להתרסקותו ולמותו של ירון שהותיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות. יהי זכרו ברוך.

• דוד אליהו סיפר אודות אחיו אורי אליהו ז"ל

אורי אליהו ז"ל, יליד גבעת אולגה, היה לוחם בצנחנים שנפל במלחמת יום הכיפורים. הוא התגייס לצה"ל במאי 1972, התנדב לחיל הצנחנים, והוכשר כמש"ק ג'יפ תול"ר. במהלך שירותו הצטיין בכושרו הגופני ובמחויבותו, וזכה להערכה רבה מצד מפקדיו וחבריו. ב-7 באוקטובר 1973, י"ב בתשרי תשל"ד, נפל אורי בקרב בחזית הדרום. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל. מותו של אורי הותיר חותם עמוק בשכונת גבעת אולגה. הוא הפך לסמל של גבורה והשראה לצעירים רבים, אשר בעקבותיו בחרו להתגייס ליחידות קרביות. הוריו הנציחו את זכרו באמצעות חוברת ובה דברי חברים ומכתבים שכתב. יהי זכרו ברוך.

• מזל באוסי סיפרה על נכדה איתי יהודה באוסי ז"ל

רס"ל איתי יהודה באוסי ז"ל, בן 22 מקבוצת יבנה, הוא נכדה של מזל, ובנו של שחר בן גבעת אולגה שהתגורר בקבוצת גן יבנה בשנים האחרונות. איתי, שירת כלוחם ביחידת דובדבן של חטיבת הקומנדו. איתי נולד ב-10 באוגוסט 2001 להוריו שחר וג'וליאנה, והיה אח לנועה, יואב ואסף. בליל ה-6 באוקטובר 2023, יצא איתי עם חברו בן מזרחי למסיבת נובה. עם תחילת המתקפה, במקום להימלט, בחר איתי להישאר ולסייע לפצועים. הוא טיפל בפצועים, חילץ נפגעים, ואף נלחם במחבלים בידיים חשופות לצד שוטרים ומאבטחים. למרות פציעתו, המשיך להעניק סיוע עד שנפל בקרב. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקבוצת יבנה ב-12 באוקטובר 2023. הוריו, חבריו ובני קהילתו ממשיכים להנציח את זכרו באמצעות מעשי חסד ופעילויות קהילתיות, בהשראת רוחו הטובה והנתינה האינסופית שאפיינה אותו. יהי זכרו ברוך.

עוד, במאהל הצגנו את: שמות הנופלים, תמונות, סיפורי חיים, סמלים ופריטים אישיים שיחד יצרו פסיפס אנושי מרגש של מסירות, אהבה למולדת, ואובדן כואב. וכן התקיימו פעילויות בשיתוף תלמידי בתי הספר בגבעת אולגה, וגם קיימנו ערב שירה לזכרם של הלוחמים שנפלו.

לוי דוידוב מנהל המתנ"ס: "המאהל הזה נבנה מתוך תחושת שליחות עמוקה וחובה מוסרית לזכור ולהזכיר. אנו מצדיעים בגאווה וכאב לכל הבנים והבנות שנפלו בהגנה על מדינת ישראל. הנוכחות הרחבה של התושבים מרגשת ומחזקת – זהו ביטוי לחוסן הקהילתי ולזיכרון שאיננו מרפה."

דקלה אוחנינה סגנית מנהל המתנ"ס: השנה, זכינו להקים בגבעת אולגה מאהל זיכרון מיוחד ומרגש לחללי מערכות ישראל, שמשך אליו מאות מבני ובנות הקהילה. המאהל, שהוקם ביוזמת המתנ"ס ובשיתוף מוסדות החינוך והמשפחות השכולות, הפך למקום של חיבור, הקשבה והתבוננות – מקום שמעניק כבוד אמיתי לנופלים ולמורשתם! נמשיך להנציח את הנופלים יהי זכרם ברוך".

יו"ר הנהלת המתנ"ס והמשנה לראש העיר צ'יקו וקנין: "מאהל הזיכרון היה מרגש במיוחד והפעילות בו בו, ששילבה נוכחות תלמידים, משפחות, גמלאים ותושבים מכל הגילאים, יחד עם האורחים וסיפורי הגבורה הסבו לבאים תחושה שכולנו חלק מסיפור משותף – של עם, של קהילה, ושל זיכרון שלא מרפה. אני רוצה להודות לכל השותפים – לצוות המתנ"ס, למתנדבים בהובלת יעל מיכאלי, למורים ולמשפחות – על הלב, ההשקעה והמחויבות. נמשיך יחד לשאת את הזיכרון בגאון, ולחנך את הדור הבא להוקרת ההקרבה. יהי זכרם של הנופלים ברוך".